מושב ראשון: ילדים וגם הורים צומחים מקשר
מנחה: ד"ר נועה גירון-סלע, המחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
'חיבורים זה כואב?'
מה משותף לפעולות הבאות: ערסול תינוק, קיום יחסי מין ופגישה טיפולית בקליניקה? על פי הפסיכואנליטיקאי וילפרד ביון, הפגישה הטיפולית מעלה מן הלא-מודע שני אקטים מחוללי-ידיעה המהווים שתי צורות חיבור ראשוניות – התינוק אצל השד ועשיית אהבה. בהרצאה נעמוד על צורות שונות שבאמצעותן ההבטחה לחיבור נתונה לחבלות מצד השותפים לאינטראקציה, וכן על האפשרויות לשוב ולכונן מגע מרפא וחיבורים מיטיבים בין הילד להוריו, בין המטופל למטפל ובין האדם לעצמו.
ד"ר עמית פכלר, פסיכולוג קליני מומחה ומדריך, מלמד פסיכואנליזה בשלל מסגרות ועורך סדרת "פגישות" בהוצאת כרמל, ינק עד גיל שלושה חודשים וחצי
מיהו הילד? לגלות את הסובייקטיביות במפגש ובתצפית
"התינוק הינו אינדיבידואל, שלו מוטיבציה מולדת לתקשר עם הזולת. עלינו, כמטפלים וכהורים, לאפשר לתינוק לספר לנו את סיפורו. עלינו קודם כל ללמוד, ורק אחר כך לנסות וללמד. לתינוק יש משהו ללמד אותנו, שאותו נוכל ללמוד, רק אם נהיה מוכנים לצפות ולהקשיב". כך אמר פרופ' Nugent בהרצאת הפתיחה של כנס WAIMH 2023 הכנס הבינלאומי של בריאות הנפש של התינוק, שנערך לאחרונה בדאבלין. אמירה זו מהדהדת הן את חוויתם של הורים, המבחינים בסובייקטיביות ובאינדיבידואליות של ילדם מרגע הלידה ועוד קודם לכן, הן את הניסיון הקליני של מטפלים והן את ממצאי המחקר. מחקר התפתחותי מוכיח בצורה חד משמעית שתינוקות הינם מלידה צופים, מחקים, לומדים, מתקשרים, אנשים קטנים בפני עצמם. סובייקטים. העצמי של התינוק קיים, ניכר ומתבטא מראשית חייו. לאורך השנים הראשונות, שסלמה פרייברג כינתה לא בכדי "השנים המופלאות", הם מתגלים כבני אדם שלמים, ייחודיים, בעלי אופי ואישיות משלהם.
בסובייקטיביות של הילד הרך נעסוק בהרצאה הבאה. נחשוב אודות לידתה של הסובייקטיביות בהתפתחות תקינה, וכן נוכח מורכבות וקושי התפתחותי. נבחן את האתגרים העומדים בפני הילד והסובבים אותו ונדון בפוטנציאל לצמיחה, התפתחות ורווחה נפשית ובגורמים המאפשרים ומקדמים אותם. בדומה לשמה של הרצאתו של פרופ' נוג'נט, שנקראה:
"Perinatal Mental Health: A Time of Uncertainty where Hope and Happiness can Meet", אכן תקוה ואושר אפשריים וברי השגה גם נוכח אתגר וקושי, כשילד מגלה ומלמד אותנו את הסובייקטיביות שלו, ובונה את עצמו ואת חייו.
יונית שולמן – פסיכולוגית קלינית מדריכה, מנהלת סקטור פסיכולוגיה בעמותת "אותי"- עמותה ישראלית לאוטיזם (לשעבר עמותה לילדים בסיכון). מנהלת תכניות לפסיכותרפיה פסיכואנליטית ילד ונוער ביחידה ללימודי המשך, בית ספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטאות תל אביב ובר אילן, בשיתוף עם אבי שרוף. לשעבר יו"ר חטיבת הילדים והנוער של האגודה הישראלית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית. קליניקה פרטית.
לחזרה לתוכנית הכנס המלאה >>
לחזרה לעמוד הכנס הראשי ולהרשמה>>
– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –
מושב שני: היבטים נורמטיבים של התקפות על הקשר – מחקרים על היכולת הרפלקטיבית כמגנה מפני אימפינג'מנט
מנחה: פרופ' נעמה עצבה-פוריה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב
'מתי הוא חוזר לבטן?' – הסתגלות הבכורים בעת הצטרפותו של הילד השני למשפחה: מחקר אורך
לרוב הילדים/ות הבכורים/ות, הגעתו של הילד/ה השני/ה למשפחה משפיעה על היחסים עם האם. הולדתו של הילד/ה השני/ה משנה את הדינמיקה המשפחתית המוכרת, ומפרה את האיזונים הקיימים בה. במהלך תקופה זו של שינוי, ילדים נוטים להביע את הקושי שלהם באופן התנהגותי. לכן, עולה הצורך לחקור את ההשלכות של התנהגויות אלו על יחסים בתוך המשפחה, וכן את גורמי החוסן המשפחתיים שעשויים לסייע להם במעבר ליחסי אחאות מוקדמים. בהרצאה יוצגו גורמים שונים המנבאים את איכות יחסי האחאות, הקשורים במאפייני הילדים/ות הבכורים/ות ותוצג היכולת הרפלקטיבית כיכולת מתווכת המסייעת להתמודדות. מחקר זה מדגיש את האופן שבו יחסי אם-ילד יכולים לשמש כגורם חוסן בתוך תהליך משברי נורמטיבי המרחש בתא המשפחתי.
פורת יעקב, דוקטורנטית לפסיכולוגיה התפתחותית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, חוקרת במסגרת עבודת דוקטורט במרכז "דואט" בהנחיה משותפת של פרופ' נעמה עצבה-פוריה ופרופ' פלורינה יוזפובסקי. פסיכולוגית בהתמחות התפתחותית במכון להתפתחות הילד בביה"ח קפלן.
'השלישי המצפצף – הורה, ילד ומסך'
ההרצאה תעסוק ב"הורות דיגיטלית" ותבחן את חווייתם של הורים במציאות טכנולוגית משתנה. הורים רבים מדווחים על אשמה, חוסר אונים ובדידות בבואם להתמודד עם שגרת השימוש במסכים. בהרצאה נביט בחמלה ובעדינות על מקומם של ההורים במציאות זו, על העמדות והערכים שלהם, תוך שימת דגש על השימוש ההורי במסך והקשר שלו לטיב האינטראקציה הורה – ילד Parental Technoference (technological interference)
נשאל מה בין "בחירה לבריחה" במציאות מלאת גירויים והסחות. דגש מיוחד יוקדש להבנת גורמי החוסן שיש להורים על מנת להגביר את הנוכחות ההורית והתמודדות יעילה במרחב זה.
אוריה חורש, פסיכולוגית חינוכית מומחית, חוקרת במסגרת עבודת דוקטורט במרכז "דואט" באוניברסיטת בן-גוריון בנגב את נושא ה"הורות הדיגיטלית", רכזת ארצית לתחום המדיה והמסכים אגף פסיכולוגיה שפ"י משרד החינוך, מרצה ומלמדת את התחום, בעלת קליניקה פרטית במושב שדמה.
איומים והזדמנויות לרפלקטיביות הורית בזמן הכנת שיעורי בית
הכנת שיעורי בית מהווה פרקטיקה חינוכית שכיחה מתחילת בית הספר היסודי ועד סוף שנות התיכון. מעורבותם של הורים בשיעורי בית, בייחוד בשנות בית הספר היסודי, נחשבת למרכיב חשוב שמשפיע על מידת יעילותם של שיעורי הבית ועל השפעתם החיובית או השלילית על התפתחות כישורי למידה עצמאיים, אמונה בעצמי כתלמיד, מוטיבציה ללמידה והנאה מהתהליך הלימודי. למרות החשיבות הרבה של מעורבות הורית תומכת בזמן הכנת שיעורי בית, הורים רבים מתקשים להתפנות לתהליכי הלמידה של ילדיהם, להבין את הצרכים האקדמיים והרגשיים שלהם במהלך הלמידה ולהתאים את סוג ומידת המעורבות שלהם בהתאם לכך. בהרצאה אתאר את התהליכים הרגשיים והקוגניטיביים שמאפיינים הורים בזמן הכנת שיעורי בית. אתאר את הגורמים לקריסתה של היכולת הרפלקטיבית ואת השפעותיה על הקשר הורה-ילד ועל ההתפתחות האקדמית של ילדים. אציג גם ממצאים ראשונים מתוך מחקר חדש שבחן דרכים לשיפור היכולת הרפלקטיבית ההורית בזמן הכנת שיעורי בית.
דר' נעמה גרשי היא מרצה בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית במגמה לפסיכולוגיה חינוכית וקלינית של הילד. נעמה היא בוגרת תכנית פולברייט לדוקטורנטים בארצות הברית, והשלימה את הכשרת הפוסט דוקטורט במרכז לחקר הילד באוניברסיטת ייל. היא חוקרת תהליכים קוגניטיביים ורגשיים בהורות ומפתחת התערבויות מבוססות מחקר עם הורים.
קונפליקט זוגי ובעיות התנהגות בגיל הרך – מקומה של המנטליזציה ההורית
בהרצאתי אציג ממצאי מחקר קהילה שערכנו אשר בחן את מידת ההתאמה התוך-משפחתית בין אבות ואימהות ברמת המנטליזציה ההורית (Mind-mindedness) ואת תרומתה למיתון השפעות שליליות של חשיפת הילד לקונפליקט זוגי בגיל הרך. אציג ממצאים בדבר הבדלי מגדר ביכולת המנטליזציה ההורית, אתאר מצבים בהם המנטליזציה ההורית מהווה גורם מגן ומצבים בהם היא מהווה גורם סיכון וכן אדון בחשיבות התיאום ההורי ודרכים לקידומו, במיוחד כאשר קיימים פערים ביכולת המנטליזציה בתוך הזוג ההורי.
ד"ר דפנה ג'יניאו דולברג, פסיכולוגית קלינית והתפתחותית, ראשת המגמה לפסיכולוגיה התפתחותית באקדמית ת"א יפו. חוקרת התפתחות רגשית חברתית מוקדמת ותהליכי הורות, ובמיוחד מנטליזציה הורית ותרומתה לחוויית ההורות ולהתפתחות תקינה בקרב ילדים באוכלוסיות בסיכון גבוה ונמוך. מטפלת ומדריכה מוסמכת בטיפול הורה-ילד ממוקד טראומה (CPP) וטיפול לקידום המנטליזציה בקרב ילדים והורים (MBT-C). מטפלת, מכשירה ומדריכה מטפלים.ות לעבודה עם הורים וילדים בגיל הרך ומרצה במסגרות הכשרה ולמידה שונות.
חוסר תקווה בקרב הורים לילדים על הספקטרום וקשיי התנהגות
תחושת חוסר תקווה בקרב הורים משפיעה על איכות החיים שלהם וכן על היכולת שלהם לתמוך בצרכי ילדיהם. במחקר הנוכחי בדקנו את ההשפעה של התנהגות לא אדפטיבית בקרב ילדים עם אוטיזם על התחושה של חוסר תקווה אצל ההורים, תוך שימת לב מיוחדת ליכולות הרפלקטיביות ההוריות וכיצד הן משפיעות על הקשר בין ההתנהגות של הילדים לתחושת התקווה של ההורים. המדגם שלנו כולל 68 הורים של ילדים עם אוטיזם בגילאי 3 עד 18. הממצאים מראים קשר חיובי משמעותי בין התנהגות לא אדפטיבית בקרב ילדים עם אוטיזם ובין התחושה של חוסר תקווה בקרב ההורים. בנוסף מצאנו כי רפלקטיביות הורית מתווכת את הקשר הזה כך שנמצא קשר בין התנהגות לא אדפטיבית של ילדים עם אוטיזם וחוסר תקווה של הוריהם בקרב הורים עם רפלקטיביות הורית נמוכה אולם לא בקרב הורים עם רפלקטיביות הורית גבוהה. הממצאים מראים כי רפלקטיביות הורית עשויה לשמש כגורם מגן כנגד תחושת חוסר תקווה בקרב הורים אשר ילדיהם מציגים קשיי התנהגות ברמה גבוהה.
ד"ר יעל ענב היא ראש המעבדה לוויסות רגשי ומנטליזציה באוניברסיטת חיפה ופסיכולוגית קלינית מומחית בישראל וארה״ב אשר מתמחה בטיפול בהורים וילדים. המחקר שלה משתרע על פני מספר תחומים, כולל ויסות רגשי, מנטליזציה, הורות ואוטיזם. דר׳ ענב עשתה את הדוקטורט שלה באוניברסיטת בן גוריון תחת הנחייתו של פרופ׳ גארי דיימונד והיא הייתה חברה במעבדה לפסיכופיזיולוגיה באוניברסיטת סטנפורד בהנחייתו של פרופסור ג'יימס גרוס כחלק מהפוסט-דוקטורט שלה. ד"ר ענב וחברי המעבדה שלה מתמחים בפיתוח, תכנון והנחייה של מחקר התערבותי מבוסס מנטליזציה וויסות רגש להורים בכלל ולהורים לילדים על הספקטרום בפרט.
אשמה הורית ובעיות התנהגות של ילדים
אשמה הנה אחת האמוציות הנפוצות ביותר בקרב הורים. האם עלינו להיות מודאגים כשהורים חווים אשמה בעוצמות גבוהות? או שמא נדאג כאשר הם אינם חווים אשמה כלל? המחקר מראה שלמרות שאשמה הוא רגש טבעי, אשמה מוגזמת קשורה לדיכאון וחרדה, עלולה לפגוע בקשר הורה-ילד ובהתפתחותה ילדים. במחקר זה נרחיב את ההסתכלות על אמוציה זו. באמצעות מערכת קידוד שפיתחנו, נציג ממצאים המתייחסים להיבטים שונים שלא אשמה. נציג ממצאים המציעים אילו היבטים של אשמה יכולים להיות קשורים ליותר בעיות התנהגות של הילדים ואלו היבטים קשורים דווקא להתפתחות טובה יותר של הילדים. יוצגו ממצאים המחזקים את חשיבות היכולת הרפלקטיבית ההורית, כפי שנבחנה באמצעות ראיון הPDI, במצבים בהם האשמה ההורית קשורה לבעיות ההתנהגות רבות יותר של הילדים.
פרופ' נעמה עצבה–פוריה, יו"ר מרכז דואט באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פסיכולוגית התפתחותית מומחית, חברת סגל במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מטפלת ביחידה לגיל הרך במרכז הרפואי סורוקה, יו"ר העמותה לבריאות הנפש של התינוק בישראל.
לחזרה לתוכנית הכנס המלאה >>
לחזרה לעמוד הכנס הראשי ולהרשמה>>
– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –
מושב שלישי: היבטים פתולוגים של התקפות על הקשר – תיאוריה ותיאורי מקרה
מנחה: פרופ' פלורינה יוזפובסקי, המחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
שום דבר לא ידוע – אם היה נולד ילד לרומיאו ויוליה מה היה מותר לו לדעת?
סודות לא מדוברים בין אם מהעבר או מההווה חוסמים את הדרך לידיעה הדדית בין הורים לילדים. המיכל ההורי סתום ורדוף על ידי רוחות מודחקות מעברם. רוחות המפריעות לתהליכי הכלה, חשיבה צמיחה והתפתחות. ילד אשר גדל בסביבה אפופת סודות נתקל שוב ושוב במחסום הידיעה, הוא לא יודע את אמו, אביו, סביבתו ולבסוף אף את עצמו. לא יודע אך גם אינו ידוע. ההרצאה תעסוק בהשלכות של סודות על התפתחות תקינה ועל מאפייני הקשר הורה ילד תוך כדי הצגות קצרות של מקרים טיפוליים.
רונית שרף – פסיכולוגית התפתחותית, מדריכה. מרצה במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מדריכה במסגרות התפתחותיות, בעלת קליניקה פרטית.
רחל בלומנפלד – פסיכולוגית התפתחותית וחינוכית מדריכה. כיום עובדת בקליניקה
פרטית, מדריכה ומלמדת בתחום ההתפתחותי והחינוכי.
הולדתה השברירית של משפחה – להיות הורה בפגיה
פגות קשורה בסיכון מוגבר לפגיעה התפתחותית קוגניטיבית ורגשית. הפגות תלווה את האינדיבידואל ומשפחתו לאורך חייו.
הורות מיטיבה בגיל הינקות, SENSITIVE PARENTING, הינה כזו המביאה עימה רצף טיפולי המותאם לאיתותי התינוק ומוענק ממקום של אהבה ודאגה. רצף המאפשר שני הצדדים תהליך של בניית קרבה, הבנה, והתפתחות. הורות כזו, קשורה ביכולות קוגניטיביות ורגשיות טובות (ויסות רגשי, אמפתיה, יכולות שפתיות, הישגים אקדמיים).
השהות בפגייה מהווה אתגר גדול להתפתחות דיאדה נורמטיבית וזאת ממספר סיבות:
לידה מוקדמת מתרחשת לרוב ללא הכנה, מרעידה ומערערת את השיגרה ותחושת היציבות והשליטה בחיים. בנוסף, הורות בפגייה מביאה עימה רצף מהיר עמוס, מטלטל וזר של התנסויות והתמודדויות. לא מפתיע שהורים אלו חווים דיכאון, חרדה ופוסט-טראומה, בדיוק בתקופה שבה התינוק זקוק להורה פנוי, רגיש, בטוח, המזהה את צרכיו ויכול לטפל בו בצורה עקבית.
קושי נוסף בתהליך יצירת הקשר טמון בעובדה שאיתותי הפג בניגוד ליילוד במועד, עדינים ומתעתעים, וההזדמנויות ליצירת קירבה, ביטחון ועצמאות בטיפול עלולים להיות מעטים במיוחד בשבועות הראשונים לחיים, וגם ההזדמנויות הקיימות, מופרות לא פעם על ידי הצוותים המטפלים בין אם לצורך פעולות טיפוליות או כחלק מגישה כללית (שעות ביקור, אישור למגע שתלוי שבוע מצב רפואי וכו'..).
אם כך, מדובר ביילוד רגיש הזקוק להורות רגישה אשר הוריו, הגורם המיטיב העיקרי, נמצא קרוב אך רחוק מאוד בהקשר הטיפולי והרגשי.
הצוותים המטפלים הינם צוותי טיפול נמרץ לכל דבר, החמרה במצב מטופל שלפני רגע נראה היה יציב ובריא הינה חלק מהשיגרה, הצוותים בפגייה דרוכים ומבינים חשיבות הזיהוי המוקדם של החולה המדרדר, את המשמעות של כל טיפול ואת ההשלכות המיידיות והאורכות של כל סיבוך. כשמדובר בפגות, אין מקום לטעויות. כל טעות עלולה לפגוע בסיכוי לחיים או בסיכוי לחיים עצמאיים.
אם כך, כיצד משמרים בתנאים מורכבים כאלו את התפתחות הדיאדה? כיצד ניתן לחזק את ההורים לטיפול עצמאי? להתכווננות לילדם? לביטחון ואפילו לשמחות קטנות בסיטואציה כה מורכבת ומאידך לוודא כי אין פגיעה באיכות הטיפול.
פרופ' איריס מורג – החוג לרפואת ילדים אונ' ת"א, מנהלת מחלקת פגים וילודים במרכז הרפואי שמיר ( אסף הרופא).
הילד החולה והוריו: התבוננות על החוויה הפנימית וההתפתחות
בהרצאה נתייחס לשני מצבים שונים: האחד הינו מחלה גופנית רצינית, שהצריכה פרוצדורות מכאיבות אך חלפה. השני הנו מחלה כרונית הכרוכה במגבלות ובטיפול ממושך.
בשני המצבים, ההורה נדרש לתסכל את ילדו ולהסכים לטיפולים ו/או מגבלות כואבות. דרך תיאורי מקרה קצרים, אדגים את האופנים בהם מצבים אלה עלולים להשפיע על התפתחותו של הילד, על הקשר הורה-ילד ועל הדינמיקה המשפחתית בכלל.
ד"ר מירי קרן – אמריטוס, מרצה בכירה בפקולטה לרפואה אונ' ת"א בפסיכיאטריה של הילד. ראש קורס לפסיכיאטריה של הגיל הרך, הפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי, בר אילן. יועצת קלינית ומחקרית ביחידה להפרעות אכילה בגיל הרך ב"ח שניידר לילדים ובמרפאה לגיל הרך של ב"ח זיו. נשיאה לשעבר של האיגוד העולמי לבריאות הנפש של התינוק, נשיאת כבוד של העמותה הישראלית לגיל הינקות, נשיאת כבוד של האיגוד העולמי לבריאות הנפש של התינוק.
