תוכנית כנס דואט – הרצאות בדגש טיפולי 9.2.2026
בניין זוננפלד, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –
הרצאות פתיחה: קנאה בראי התיאוריות הפסיכולוגיות
'אכולי קנאה: הסיפור הפסיכואנליטי, הפרספקטיבה הראליסטית והפתרון הרוחני'
ההרצאה תפתח בסקירה השוואתית של העמדות המרכזיות בפסיכואנליזה ביחס לקנאה – מהקלסיקה לאינטרסובייקטיביות. סקירה זו תשמש בסיס לדיון בשאלת מקומה של קנאה בפסיכופתולוגיה, בחיי היומיום ובהתהוות הדימוי העצמי והמגדרי.
בהמשך תידון הקצנת הקנאה בעידן החשיפה, הממוטטת את העולם הפנימי, מכווצת את המרחב המעברי ומצמצמת את היכולת לחוות שמחה, ערך ומשמעות. יוצג כיצד העודפות והגודש הויזואלי מחריף את הפנטזיות הקנאיות וממקם את האחר כאלמנט אקסהיביציוניסטי-סדיסטי הפועל ביחסי הגומלין כדי למנוע מן הסובייקט לחזור לעצמו. חיזורו של הדימוי אחר תשומת ליבו של הסובייקט נעשים למחלה כרונית של הקיום הפוסט מודרני.
לבסוף יוצע לראות ברוחניות פונקציה נפשית של הרחבת המרחב הפנימי כמענה מורכב אך אפשרי. תוצג גישה טיפולית אקלקטית המכוונת לטרנספורמציה של הקנאה לאתגר התפתחותי, אנרגיית חיים והעמקת היכולת הרוחנית, וזאת, תוך השוואת מודלים טכניים של התערבות בגישות אנליטיות שונות.
דוד בנאי – פסיכולוג קליני, פרקטיקה פרטית, ת"א. מרצה באוניברסיטת בר-אילן, המסלול לטיפול מיני. מרצה ושותף ב – "דעת : בית הספר ללימודי התיאוריה הפסיכואנליטית". מדריך קליני ביחידות הרווחה השונות ובשירותים פסיכולוגים שונים.
"אני לא מקנא/ה, אבל"…
"אני לא מקנא/ה, אבל"…זו בדרך כלל התגובה כאשר מפרשים למטופל או מטופלת את הקנאה. למרות היותה רגש קדום, בסיסי, המוכר לכולנו היא מעוררת כאב וסבל ככתוב "קשה כשאול קנאה" (שיר השירים פרק ח' פסוק ו') ולכן אנו נוטים להכחישה. עולה אם כן השאלה מה עושים איתה, איך מבינים ואיך מפרשים ובעיקר איך עוזרים לעצמינו ולמטופלים, ילדים ומבוגרים כאחד, לשאת אותה?
בהרצאה זו אציג לפניכם את החשיבה הפסיכואנליטית על קנאה דרך הגותו של פרויד ובעיקר בתאוריה הקלייניאנית. אסקור כרונולוגית את הכתיבה של מלאני קליין בנושא ובחלק האחרון של ההרצאה אתמקד במאמרה החשוב והייחודי 'צרות עין והכרת תודה' (1957).
הדר קמפינסקי שוייצר, פסיכולוגית התפתחותית מומחית, פסיכואנליטיקאית מנחה לילדים ולמבוגרים במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו. מורה ומדריכה בתוכנית ההכשרה הפסיכואנליטית במכון ובתוכנית 'חיי הנפש המוקדמים'. הוראתה מתמקדת בכתבי מלאני קליין וממשיכיה. עוסקת בכתיבה של סקירות ספרותיות של כתבי קליין וממשיכיה המתורגמים לעברית בכתב העת לפסיכותרפיה – שיחות.
מושב ראשון: קנאה ביחסים במשפחה
קנאה בין אחים ומעורבות ההורים: תובנות מחקריות וגישות התערבות
קנאה היא אחד הרגשות הנפוצים ביותר ביחסי אחים לאורך החיים. רגש זה מלווה את הדינמיקות המשפחתיות המשולשות בין האחים וההורים, ומעורר כאב ומורכבות לצד הזדמנויות לגדילה ולהתפתחות.
בהרצאה אדון במשמעותה של קנאה ביחסי אחאות ובתפקידם של ההורים מול רגש זה: כיצד הורים חווים את הקנאה המתעוררת בין ילדיהם, וכיצד הם יכולים לסייע להם להתמודד עמה ולפתח יחסים מיטיבים למרות נוכחותה. בנוסף, אציג ממצאים מחקריים עדכניים בתחום, ואציע דרכי התערבות שיכולות לקדם יחסים בריאים והתפתחות מיטיבה — לצד ההתמודדות עם רגשות הקנאה הבלתי נמנעים.
פרופ' נעמה עצבה-פוריה הינה פסיכולוגית התפתחותית מומחית, מדריכה. חברת סגל וראש מרכז דואט במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן גוריון בנגב. יו"ר לשעבר של העמותה לבריאות הנפש של התינוק. העבודה הטיפולית והמחקרית של נעמה מתמקדת בהורות וביחסי הורה-ילד במצבי דחק. עבודתה שמה דגש לחשיבות חיזוק היכולת הרפלקטיבית ההורית, ויצירת מרחב בטוח להתפתחות ההורים והילדים כאחד. מטפלת בקליניקה פרטית בתל אביב.
קנאת שד: התבוננות על החוויה האימהית
בספרות המחקרית וההתפתחותית על הנקה, החוויה האימהית הגופנית-רגשית כמעט ואיננה נוכחת. בהרצאה זו אתבונן בהנקה ובמשאלה להניק מנקודת מבט אימהית. באופן מיוחד אתמקד במנגנון הפיצול שמלאני קליין השתמשה בו כמטאפורה, ובתחושות הקנאה והרדיפה שנלוות אליו. אציג קריאה מחודשת של הפיצול הקליינאני ואטען כי תהליכי הפיצול, הקנאה והרדיפה אינם בלעדיים לנפשו של התינוק, אלא פועלים במקביל גם בנפשה של האם. שני השותפים -האם והתינוק – חולקים חוויה מטלטלת וסוערת בחודשי החיים הראשונים: בין הטוב לרע, בין ההצלחה לכישלון, ובין התקווה לפחד.
בהמשך אטען כי העידוד החברתי לעידוד הנקה מעלה את הלחץ "להצליח להניק", ובכך מדרבן פיצול תרבותי בדימוי האימהי: אם טובה מניקה, ואם שאינה מניקה נתפסת כפחות טובה. פיצול זה מייצר תחושות קנאה בנשים מניקות, ומסביר תחושות בושה ונחיתות בקרב אימהות שרוצות להניק אך אינן מצליחות מסיבות שונות. הוא מסביר גם את השיח הרודפני, העוין והטעון ברשתות החברתיות סביב הנקה. תוך שימוש בדוגמאות מחוויות הנקה אימהיות, אחבר תחושות אלו למושג "קנאת שד", שבהרצאה זו יוצג כשייך לאם – ולא רק לתינוק. אסכם בקריאה לאינטגרציה במקום פיצול בסביבה המשפחתית, הטיפולית והחברתית סביב האם והתינוק.
ד"ר שיר בר- אמת גרדמן היא פסיכולוגית קלינית, עוסקת בטיפול אישי, בטיפול זוגי ובהדרכת הורים בקליניקה פרטית בתל אביב. היא מרצה ומדריכה בתוכניות לפסיכותרפיה בגישה פסיכואנליטית, ומאמריה, העוסקים בממשקים שבין הורות לפסיכותרפיה ובחוויות ההנקה ובקשר אם-תינוק, פורסמו בכתבי עת בארץ ובעולם. ספרה- חכמת לב: מסע פסיכולוגי אל שנות ההורות הראשונות ראה אור לאחרונה בהוצאת עם עובד.
איך מקנאים כשלא מכירים? : על חוויות קנאה של ילדים הגדלים במשפחות חד-מיניות
מחקרים מוכיחים בצורה גורפת כי אין כל הבדל בתפקודם ההתפתחותי של ילדים הגדלים במשפחות חד-מיניות בהשוואה לילדים הגדלים במשפחות הטרוסקסואליות. ילדים אלה מראים התקדמות זהה בכל הקשור ליחסים חברתיים, להישגים לימודיים ולהתפתחות של זהות מינית, והוריהם מושקעים בגידולם באופן מיוחד. עדיין, בשנות החיים הראשונות, סביב חיפוש הנארטיב המשפחתי ועיצוב תהליכי ההזדהות עם הוריהם, לעיתים עולות אצל הילדים שאלות ומחשבות שנותרות ללא מענה, לצד רגשות עוצמתיים או תסמינים שיש להבין את מקורם. בהרצאה זו יוצגו שני תיאורי מקרה המדגימים את העיסוק של ילדים במשפחות חד מיניות במושג הקנאה תוך התייחסות למאפיינים המשפחתיים ולצרכים הטיפולים הייחודיים שלהם.
גב' מיכל דביר קורן – פסיכולוגית התפתחותית מדריכה, מנהלת את היחידה לגיל הרך בבריאות הנפש במכבי, מחוז השרון, ואחראית תוכנית ההתמחות בפסיכולוגיה התפתחותית. מדריכה ומרצה בבית הספר לפסיכותארפיה של האגודה לטיפול הורה ילד וחברת הועד המנהל של האגודה. חברת סגל במגמה לפסיכולוגיה התפתחותית במכללה האקדמית תל אביב-יפו ומלמדת בתוכנית ה MA. תלמידת דוקטורט באוניברסיטה העיברית. מטפלת ומדריכה בקליניקה פרטית בקרית אונו.
מושב שני: קנאה במרחב הטיפולי
מפגשים של קנאה: המשחק הטיפולי כהזדמנות לצמיחה, הכרה באחר והכרה בחסר
ההרצאה תעסוק ברגעי מפגש טיפוליים בהם באים לידי ביטוי מצבים נפשיים ראשוניים של קנאה. מצבי קנאה המדגישים את השונות בין המטפל למטופל, מצבים בלתי נסבלים בהם הילד חש כי עליו למחוק את כל מה שהמטפל אומר או בונה. מצבי קנאה של השתלטות בהם הילד מכתיב בנוקשות את רצונותיו ומצבי קנאה של אידיאליזציה בהם הילד מרגיש צורך לקחת משהו השייך למטפל או לחדר הטיפולים.
נכיר במצבי קנאה כמאפשרים תנועה נפשית מהרסנות לצרכי ארגון ואת חדר הטיפולים כמאפשר זירה של התהוות והתבססות של הנפרדות. נכיר את שפת הקנאה כהזדמנות לדבר את החסר ללא הצורך למחוק את האחר.
רונית שרף, פסיכולוגית התפתחותית, מדריכה. מרצה במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מדריכה במסגרות התפתחותיות, בעלת קליניקה פרטית.
כשהקנאה נוכחת בחדר הטיפול: בין הממשי, המושלך, המדובר והסמוי מן העין
חדר הטיפול מהווה קרקע פורייה להתפתחותן של צורות שונות של קנאה בתוך הדיאדה מטפל-מטופל, הניזונות הן מן היחסים הממשיים והן מיחסי ההעברה וההעברה הנגדית המתקיימים בקשר הטיפולי. קנאה זו יכולה לקבל מופעים שונים בהתאם למאפייני המטופל, מאפייני המטפל ושלב הטיפול. בטיפול בילדים מתווסף רובד טריאדי נוסף, כאשר נסגרת דלת חדר הטיפול וההורה נותר מחוץ לחדר באופן ממשי וסימבולי. בהרצאה, אציע התבוננות דינמית בקנאה כמפת דרכים להבנת יחסים וייצוגים פנימיים, ולהיווצרות מרחב טיפולי חי, מורכב ומעורר תנועה.
פרופ' ירי גביעון, פסיכולוגית קלינית מדריכה ,מנהלת הקליניקה לשרות הקהילה וחברת סגל במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן. מרצה בתכנית לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב ובעלת קליניקה פרטית
הרצאת השראה
"מה למדתי מהבת שלי"
טל פרידמן – אחד הקומיקאים הכי מוכרים ואהובים בישראל, "ארץ נהדרת", "חלומות בהקיציס" ועוד עשרות תוכניות ומופעים, האיש שמצחיק כבר שנים מדינה שלמה – הפעם לוקח אתכם למקום קצת אחר. לא רציני, לא כבד, אלא פשוט, אישי אמיתי.
טל, שתמיד ידע להפוך את השגרה לסטירה מדויקת, מכניס אותנו לעולם הכי פרטי שלו – למסע המשפחתי והאנושי עם בתו המאומצת תמר, שהתגלתה בילדותה עם צרכים מיוחדים.
זה סיפור שיכול היה להיות דרמה גדולה, אבל בידיים שלו הוא הופך לסיפור על אהבה, קבלה, והומור שמציל חיים. בדרך שבה רק טל יודע לעשות – הוא שוזר בין רגעים מצחיקים עד דמעות לרגעים שממיסים את הלב, ומראה איך דווקא בתוך הבלגן, הכאב, והטעויות – אפשר למצוא משמעות, יופי, וחתיכת צחוק משחרר.
זו לא הרצאה “על התמודדות”. זו חוויה שכולה טל פרידמן – חצי נונסנס, חצי לב ענק, והרבה שכל ישר. כי כשאיש כמו טל מדבר על משפחה, אהבה ואומץ, הוא לא מטיף, הוא פשוט מזמין אותנו לראות את החיים בעיניים אחרות: פחות דרמטיות, יותר אמיתיות ובעיקר עם חיוך.
