תוכנית 17/2
– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –
מושב ראשון: בין תלות לנפרדות בילדות – תהליכים התפתחותיים
'יום אחד את.ה תפרוש כנפיים' – תלות נפרדות בקשר הורה ילד.ה, סקירה ספרותית מפרויד ועד ימינו
רונית שרף – פסיכולוגית התפתחותית, מדריכה. מרצה במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מדריכה במסגרות התפתחותיות, בעלת קליניקה פרטית.
הביולוגיה של החוסן וכיצד נשתמש בה במצבים של סטרס כרוני ולוחמה
כיצד אנו בונים את המנגנונים הביולוגים המשמשים כבסיס לחוסן בזמן סטרס מתמשך? וכיצד יכולים הורים לבנות בסיס זה עבור ילדיהם? בהרצאה אתאר את המודל התיאורטי שלנו על יסודות ה"ביולוגיה של החוסן" ותהליכי הסנכרון העומדים בבסיסם. אציג ממצאים ממחקר אורך של יותר מ 20 שנה שעקב אחר פעוטות שגדלו בשדרות ועוטף עזה ואדון בהשלכות של סטרס מתמשך על מוח, התנהגות ותחלואה נפשית. על בסיס ממצאים אלו ומודל החוסן פתחנו תכנית התערבות להורים לאחר 7.10.23 והפעלנו אותה ברחבי הארץ להורים לילדים בני שבע ומטה: אימהות שבני זוגן שירתו חדשים ארוכים, אבות בסבבי מילואים, ואלמנות מלחמה. אציג את תוצאות ההתערבות שהופעלה על יותר מ 1000 הורים בכדי להדגים כיצד הבנת היסודות הביולוגים של החוסן יכולה לבנות תקווה בעת מלחמה.
פרופ' רות פלדמן, אוניברסיטת רייכמן
Ruth Feldman, PhD is the Simms-Mann professor and director of Center of Developmental, Social, and Relationship Neuroscience at Reichman University, Israel, with joint appointments at Yale and UCL. Her empirical research and theoretical models focus on the neurobiology of attachments, biobehavioral synchrony, and the biology of resilience.
מושב שני: בין תלות לנפרדות – מהמחקר לפרקטיקה
'אולי נמצא לו.ה בית אחר?' – תהליכי תלות ונפרדות עם הולדת ילד.ה חדש במשפחה
עם הולדת ילד חדש במשפחה, משתנים היחסים בין הבכורים להורים. תהליכי הנפרדות שהלידה החדשה מביאה מעוררים קשיים אצל הבכורים, אשר יכולים להתבטא בבעיות התנהגות שונות. בתקופה זו, הן לאם והן לאב תפקיד משמעותי, והתלות בהם פעמים רבות גוברת.
התחלה זו עשויה להשפיע על יחסי האחים המתהווים. בהרצאה זו אציג ממצאים ממחקר אורך שבחן את מאפייני הילדים הבכורים וכיצד הם מתמודדים עם שינוי משפחתי זה. המחקר התמקד בתגובות הרגשיות וההתנהגותיות של הבכורים, ובתפקיד החשוב של היכולת הרפלקטיבית של האם והרגישות האמהית כגורמים ממתנים. כמו כן, גם לתינוק.ת החדש.ה תפקיד חשוב בשינוי המשפחתי. נדון בתרומה של התינוק.ת החדש.ה תהליכי ההסתגלות המשפחתיים.
פרופ' נעמה עצבה פוריה, יו"ר מרכז דואט, המחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, פסיכולוגית התפתחותית מומחית, מדריכה. לשעבר יו"ר העמותה לבריאות הנפש של התינוק בישראל
'לא מוותרים על אבא – אבל למה בעצם?'
מקובל לדבר בימינו על חשיבות הנוכחות האבהית, אולם בשטח אנחנו עדים לכך שעדיין מתקיים פער גדול בין הדיבור על השינוי בתפקיד האב לבין מציאות שבה האבות דבקים בהגדרות התפקיד המסורתיות. בהרצאה נשאל למה בעצם נוכחות אבהית היא משמעותית, מה מקשה על האבות לקחת חלק משמעותי יותר בהורות ומה בתפקיד שלנו שם כמטפלים בהורים.
ד"ר אורן גור, מקים ה"מרכז לאבהות", רכז (במשותף עם תמיר אשמן) של התכנית להכשרת מנחי גברים בביה"ס לעו"ס אונ' תל אביב.
'הילכו שניים יחדיו…?' – תלות ונפרדות בתאומות
הורות לתאומים היא אתגר משמעותי, שכן מחד מדובר בשני תינוקות בעלי צרכים התפתחותיים דומים, ומאידך הם כמובן בעלי צרכים שונים, ייחודיים וספציפיים לכל אחד מהם. התאומים מתחילים את חייהם יחד ברחם ובתהליך הלידה, ומראשית התפתחותם הם מתגבשים לשתי זהויות: האחת פרטית, נפרדת, בעלת גבול אישי, והשנייה כחלק מצמד, בעלת גבול משותף. חלוקה וחיבור אלו יימשכו לכל אורך תהליך התפתחותם. לכן גם כניסה ליחסי תלות, וגם תהליכי ספרציה-אינדיווידואציה מהווים עבור תאומים משימה מורכבת. במקביל, התיאוריה הפסיכואנליטית עסוקה בחוויית התאומות, כאשר ביון, קליין ואחרים מתייחסים אליה בכתביהם. ביון (1950) מדבר על "התאום הדמיוני" וקליין (1963) ממשיכה את חשיבתו, וטוענת כי הפנטזיה על תאום דמיוני מייצגת את המשאלה של הסובייקט להיות מובן.
האם תאומים אכן נתרמים מתחושות אלו, שיתכן ונכללות באופן אינהרנטי בחוויית התאומוּת שלהם? נדון בהרצאה בשוני, בהזדמנויות ובקשיים האפשריים בהיריון ובלידת תאומים אל מול היריון ולידה של תינוק יחיד, ובאפשרויות לעבודה מניעתית עם צוותים רפואיים וחינוכיים, ועם הורים. ננסה להמשיג ולהבין מורכבויות אלה דרך מחשבות תיאורטיות וקליניות.
ד"ר עירית קושלביץ – פסיכולוגית קלינית והתפתחותית מדריכה, בעבר סגנית מנהלת המרפאה לטיפול פסיכולוגי-התפתחותי בלשכת הבריאות, חיפה. מלמדת בתכנית "זרמים" לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה, מדריכה בשירותים פסיכולוגיים חינוכיים שונים ובעמך – חיפה. מטפלת ומדריכה בקליניקה פרטית בחיפה.
מושב שלישי: תלות ונפרדות – ייצוגי האחר המוליד בנפשם של ילדים
מנפרדות לגיבוש זהות: על חשיבות "הרומן המשפחתי" עבור ילדים שנולדו בסיוע תרומת זרע או ביצית
"הרומן המשפחתי" הוא מונח שטבע פרויד (1909) לתיאור נטייתם הרווחת של ילדים לבְדוֹת לעצמם משפחה חלופית. פרויד סבר שפנטזיות אלה של הילד נוצרות בשירות המטלה ההתפתחותית הניצבת לפניו, והיא שחרור מכבלי הסמכות ההורית ובניית זהות אוטונומית. הספרות האנליטית העכשווית עוסקת בשימוש שילדים מאומצים, או ילדים שנולדו בסיוע תרומת זרע או ביצית, עושים בפנטזיית הרומן המשפחתי כדי לעבד שאלות של שייכות וזהות. אצל ילדים אלה הייצוג של המקור הביולוגי הלא־ידוע מתמזג עם הייצוג הפנטזמטי של הורה חלופי, ועליו מולבשות משאלותיו הכמוסות של הילד. בהרצאה נתבונן בביטויים שונים של הרומן המשפחתי אצל ילדים במשפחות חד-מיניות, ונעמוד על הקושי של ההורה לקבל את הרומן המשפחתי של ילדם כחלק חיוני ובריא בהתפתחותם לעבר נפרדות וגיבוש זהות.
ד"ר יפעת איתן-פרסיקו, פסיכולוגית קלינית ומתמחה בחברה הפסיכואנליטית בישראל, מתרגמת, עורכת ומורה במרכז הלימודים של החברה הפסיכואנליטית בישראל (הלפב"א). ספרה "המשולש החדש: על חוויות אדיפליות במשפחות חד-מיניות" זכה בפרס בהט לספר העיון הטוב לשנת 2021, וראה אור באנגלית בהוצאת Routledge.
הרצאת השראה
הצדדים האפלים של ההורות הישראלית
אשכול נבו, מהסופרים המוערכים והאהובים בישראל. ספריו תורגמו ל-14 שפות, וזכו בפרסים ספרותיים בארץ ובחו"ל. ב"ניו יורק טיימס" תיארו את כתיבתו כ"מהפנטת", וה"קוריירה דה לה סרה" קבע שהוא אחד הסופרים הבולטים בדורו בעולם.
