סיכום פאנל קובעי מדיניות - כנס דואט 2022 - מרכז דואט

השתלמויות שנת תשפ"ה >>

סיכום פאנל קובעי מדיניות – כנס דואט 2022

"מי מטפל בצוותים החינוכיים?" 

דיון קובעי מדיניות ומובילי שינוי בקהילה

סיכום: טוהר שרגאי

מנהלת הפאנל: ד"ר נועה גירון-סלע

משתתפות בפאנל:

  • סימה חדד, סגנית יו"ר המועצה לגיל הרך
  • רבקה מרדכי, הממונה על תחום הכלה והשתלבות, האגף לגיל הרך, משרד החינוך
  • מיכל אנגלרט, סגנית מנהלת אגף פסיכולוגיה, שפ"י, משרד החינוך
  • תמי בוחבוט, מנהלת הגיל הרך בירוחם
  • מור דקל, יו"ר העמותה למען הילד בגיל הרך
  • ד"ר אילה פרידמן, פסיכולוגית התפתחותית, מדריכת דואט, מהו"ט קריית אתא

סיכום נקודות עיקריות של הפאנל

#1 רפורמת הגיל הרך- האם ההיבטים הקשורים לתפיסת המחנכות- מטפלות באים ליידי ביטוי ברפורמה?

 רבקה מרדכי:

עד היום ההסתכלות על התפקיד הייתה שונה בהיבט של ההסתכלות של החברה ושל המטפלות את עצמן.

  • הכשרה- אחד הדברים המרכזיים ברפורמה היא הכשרה של המחנכות. בהקשר הזה, ההכשרה מאוד משפיעה על תפיסת האדם את עצמו ונותנת כלים כיצד להתמודד בעבודה עם מצבים מאתגרים ועם סיטואציות מורכבות. בנוסף, עבודת הצוות של המחנכות חשובה שכן היא מאפשרת להן להביא ליידי ביטוי כישורים נוספים במקביל לעבודה המוגדרת.
  • עבודה עם הורים– תחום משמעותי בעל נפח בעבודה של המטפלות. יצירת אמון בין המטפלות ובין ההורים- איך עושים את זה? איך מייצרים שקיפות בין הורה לצוות החינוכי? גם לגילאים מאוד צעירים שבהם הילדים עוד לא מתבטאים בצורה מילולית.
  • התפתחות מקצועית ואישית- הרפורמה דוגלת במתן דגש על התפתחות מקצועית לאורך זמן- דגש על תהליך התפתחות אישי ומקצועי. מתן אפשרויות קידום בתפקידים לאחר ניסיון.

 תמי בוחבוט:

מביאה את הקול של הרשות המקומית בפאנל.

  • הרשות המקומית של ירוחם קיבלה החלטה לא לחכות לשינוי מדיניות וליצור שינוי בחינוך בגיל הרך הן במוסדות החינוך הציבוריים והן במוסדות החינוך הפרטיים.
  • שינוי באמצעות שיתופי פעולה ולא באמצעות סמכות, כאשר הצעד הראשון היה הקמת פורום מחנכות. הצעד השני היה באמצעות היעזרות בפילנתרופיה- סדנאת רפלקטיביות והעשרה למחנכות במסגרת פעילויות שוברות שיגרה.
  • החזון הוא ליצור שפה משותפת בכל מוסדות החינוך והאנשים שעוסקים בחינוך כדי ליצור שינוי בשטח.

#2 שחיקה של מחנכות לגיל הרך

מיכל אנגלרט:

  • משרד החינוך לוקח אחריות על פעילות מעונות היום- יצירת שינוי מהותי של המצב שהיה עד היום. מתוך חשיבה כיצד ניתן לסייע לתחושת המסוגלות והשייכות של אדם כדי למנוע את השחיקה של המחנכות- מטפלות?
  • אלו נעשים באמצעות מספרים כלים: ראשית, הרצון לראות את הצוות החינוכי החל מגיל לידה עד 3 כצוות אחיד. בנוסף, העוצמה של השינוי של שם התפקיד- מחנכת- מטפלת. מעיד על קשר ייחודי שמתרחש בין המטפלות ובין הילדים.
  • דימוי הסחלבים- ילדים זקוקים למענה תואם לצרכיהם הייחודים. בהמשך לכך, יש חשיבות רבה ביצירת התאמה בין המטפלות, בין הצרכים של הילדים ובשילוב התקשורת עם ההורים.
  • מיכל סיפרה כי הם פועלים על מנת לראות את המחנכות- מטפלות ואת הצרכים שלהן במטרה לפעול למען טובת הילדים.

#3 וויסות עצמי- איך מחנכות- מטפלות יכולות לחשוב על עצמן ועל אסטרטגיות וויסות ברגעי כאוס?

ד"ר אילה פרידמן:

  • מעגלי הקשרים של הגננות- בהתפתחות מדברים על מעגלים של הקשרים וכך חשוב להסתכל על המחנכת בתוך מעגלים של הקשרים- מי הגננת, מי הצוות שלה, האם יש מישהו שמצליח לראות את מה שקורה לאותה מחנכת ויכול לסייע לה במידה והיא זקוקה לכך?
  • השאיפה היא שהסנקציות שמפעילים כנגד מחנכות ילכו וישתכללו ויהפכו למעין מצלמה פנימית שתאפשר למחנכות להסתכל על עצמן ולהגיד כאשר הן מתקשות וכאשר הן זקוקות לעזרה. יצירת מעגל של וויסות הדדי בצוותים של המחנכות.

#4 חוסר האמון סביב עבודתן של המחנכות – איך ניתן לשמור על המחנכות מפני התופעות שמלוות את אותו חוסר אמון?

סימה חדד:

  • מאמינה שניתן לעשות זאת באמצעות יצירת מרחב שבו ניתנת תמיכה וליווי למחנכות המטפלות- מתן כלים לניהול רגשות ובחינה והסתכלות פנימית של כל מטפלת על עבדותן גם כאשר קיימים אמצעים חיצוניים (כמו מצלמות).
  • הדגישה את ההכרחיות שביצירת שפה משותפת בין כל הגורמים בכדי ליצור שינוי בחינוך לגיל הרך.  ובייחוד יצירת שפה משותפת ברמת מקבלי ההחלטות ובגורמים שונים הקשורים כמו- רשויות מקומיות, מפקחות, מדריכות, הורים ועוד.

מור דקל:

  • כיום יש שינויים רבים שמתרחשים והתמונה לא זהה לתמונה שהייתה בעבר, אך גם היום אין מספיק התייחסות לחינוך מגיל לידה עד גיל 18.
  • אין היום רגישות כלפיי המחנכות והצרכים שלהן ואין מספיק אמון מצד ההורים. יש חשיבות רבה בכך שההורים יידעו מהם הקשיים הכרוכים בתפקיד של המחנכות-מטפלות של הילדים שלהן.
  • על מקרים של פגיעה בגיל הרך אמרה כי גם מחנכות אשר נגדן יש כתבי אישום ומופיעות בחדשות הן לא נשים שהגיעו לתפקיד עם כוונה לפגוע, אלא הן הגיעו לתפקיד ולא הצליחו להתמודד עם האחריות הרבה שהייתה מוטלת עליהן.
  • היום יש משבר וכאוס בחינוך לגיל הרך ואמרה כי צריך להתייחס למצב ככזה. צריך לפעול כדי לקדם הכשרות אבל גם להיכנס לתוך המעונות ולהנגיש את ההכשרות למציאות החיים המורכבת של המחנכות. במקביל הדגישה את החשיבות הרבה בהסברות להורים במטרה ליצור אמון בין הצדדים.

#5 הדרכת הורים

ד"ר איילה פרידמן:

  • הדרכה, הכשרה ותקינה- כל המרכיבים ההכרחיים ליצירת שינוי. בנוסף לכך, יש שני כלים חשובים- רפלקטיביות ושפה משותפת. מתן כלים לחשיבה רפלקטיבית לכל הגורמים הנמצאים סביב ילדים- ההבנה שלכל ילד יש מחשבות ורגשות, זה הבסיס להדרכה ההתפתחותית.  הדגישה כי כל הגורמים בהיררכיה סביב הילד צריכים לקבל הדרכה והכשרה מתאימה.

בסיום הפאנל, ד"ר נועה גירון-סלע פנתה לחברות הפאנל ושאלה אותן מהו החלום שלהן לגבי הגיל הרך?

  • סימה חדד- "טיפול בגיל הרך שמתייחס לילדים, להורים ולקהילה שבונה את הסביבה בה הילד גדל. ברגע שנצליח לראות את הדברים בצורה רחבה נוכל לקדם את החינוך לגיל הרך".
  • רבקה מרדכי- "החלום זה לראות את הרצף החינוכי מלידה עד גיל 18. מהרגע שילד נכנס למערכת אנחנו מלווים אותו (ואפילו עוד לפני הלידה)".
  • מיכל אנגלרט- "יצירת חיבורים בין כל הגורמים והתוכניות שקיימות מסביב לילד. איך לקחת ערך מוסף מכל אחד מהגורמים. מתן דגש לתחום הרגשי- למחנכים מטפלים, לילדים ולהורים".
  • תמי בוחבוט- סיפרה על חזון המוביליות החברתית בגיל הרך של המועצה המקומית בירוחם. אמרה כי החלום שלה מדבר על אותן נשים שדיברנו עליהם כל היום- אותן מחנכות מטפלות שנמצאות בתחתית המוביליות החברתית. תמי יזמה הקמה של "תוכנית מגשימות"- 22 מחנכות מטפלות שהתחילו לימודי תואר ראשון במימון המועצה המקומית. הגשמת החלום שלה הוא לראות את אותן נשים משנות את מסלול החיים שלהן ומתפתחות.
  • מור דקל- החזון שלה הוא שהסביבה של התינוקות תהיה הסביבה הכי בריאה ונכונה מכל הבחינות והגורמים המעורבים וגם במסגרות החינוך. שלכל ילד וילדה תהיה זכאות למסגרת חינוך החל מגיל לידה כך שלהורים תהיה במה לקבל מעטפת מהרשות המקומית ומהמדינה. הדגישה כי כך בהסתכלות רחבה יהיה ניתן ליצור שינוי חברתי מהותי.
  • ד"ר אילה פרידמן– החזון הוא שהגיל הרך יקבל תקצוב מתאים ושההורים ידעו שהם שמים את הילדים שלהם במערכות טובות, שיהיה אמון בין הצדדים ושמוסדות החינוך יהיו מותאמים לילדים ויאפשרו טיפול מוקדם ומותאם לילדים.