רפלקטיביות

אם ננסה לתמצת למשפט אחד, רפלקטיביות הינה היכולת הפסיכולוגית שלנו להבין כי ההתנהגות של עצמנו ושל אחרים סביבנו מונעת משלל מחשבות, מניעים, כוונות, רצונות ורגשות. זה נשמע אולי טריוויאלי, אבל בפועל קל לנו הרבה יותר להתמקד בהתנהגות החיצונית אשר נגלית לעין, מאשר להבין מה עומד בבסיסה.

כדי להבין טוב יותר את עצמנו ואת האחרים סביבנו עלינו לעצור, לחשוב, להרגיש – ורק אז לפעול. כך נוכל לוודא כי אנו מגיבים למה שנמצא בבסיס ההתנהגות, ולא בהכרח להתנהגות עצמה. למעשה, רפלקטיביות גבוהה מאפשרת לנו להבין את עצמנו טוב יותר וכן את הסובבים אותנו. ובכך, היא מהווה את הבסיס ליחסים בין-אישיים מיטיבים.

למה רפלקטיביות חשובה לחיינו?

ככל שנצליח לזהות טוב יותר את רגשותינו ומחשבותינו, כמו גם את רגשותיו ומחשבותיו של מי שנמצא מולנו – כך תגדל התקשורת החיובית ביננו ויופחתו רגשות שליליים. כלומר, היכולת להיות סקרן ומכוון להבנת המחשבות והרגשות של האחר ושל העצמי בכל אינטראקציה בחיי היומיום, מגבירה את איכות היחסים הבין אישיים. היכולת לעצור ולחשוב, במטרה לחקור ‏את המוטיבציות השונות, מעניקה הזדמנות להבין טוב יותר את העצמי והאחר, ומפחיתה תגובות אוטומטיות.

למה יכולת רפלקטיבית כל כך חשובה בעבודה עם ילדים? הם לא צעירים מדי להבין את עצמם ואת האנשים סביבם?

מחקרים רבים מלמדים כי פיתוח יכולת רפלקטיבית היא כמו אימון של שרירים. ככל שעובדים ומפתחים אותם בהתמדה, כך הם גדלים ונעשים מאומנים יותר. אותו הדבר בפיתוח היכולת הרפלקטיבית: ככל שנעצור יותר, נקשיב יותר לדברים הנמצאים מתחת להתנהגות החיצונית, נחשוב לפני שנפעל – כך תתפתח בנו היכולת הרפלקטיבית בצורה טובה יותר.

ואיך זה קשור לעבודה עם ילדים? ככל שנעבוד על יכולת זו מגיל צעיר – כך ילדים יצליחו טוב יותר להביע את עצמם, להסביר מה הם מרגישים וחושבים. הם יפתחו יכולת אמפתית גבוהה יותר לסביבה ויצליחו לפתור קונפליקטים בצורה יעילה ותקשורתית יותר. כן, גם ילדים צעירים מאד אשר חווים קשרים רפלקטיביים כדבר שבשגרה ידברו בשפה רפלקטיבית כבר בגיל צעיר.

אז איך מפתחים רפלקטיביות אצל ילדים?

מהטמה גנדי אמר: "הייה אתה השינוי שאתה רוצה לראות בעולמך", וכך גם עם רפלקטיביות. על מנת לפתח אותה אצל ילדים, צריך למעשה להיות…. רפלקטיבים בעצמנו! כלומר, רפלקטיביות הינה יכולת אשר נלמדת מתוך התנסויות חוזרות ונשנות.

לא מספיק לקרוא על כך בספר או בכתבה – בכך שאנחנו המבוגרים רפלקטיביים כלפי עצמנו וכלפי הסביבה שלנו, הילדים לומדים להכיר את עצמם ואת סביבתם טוב יותר.

מריבוי תגובות מידיות, לרוב ללא חשיבה רבה, אנו עוברים לאינטראקציות בהן יש מדי פעם עצירה, ‏חשיבה (רפלקציה) ורק לאחר מכן תגובה.

אנו מאמינים כי לחשיבה הרפלקטיבית יש כוח רב, והיא יכולה ‏להוות בסיס להורים ולמשפחות המדברות שפה בריאה יותר, פחות פוגענית, מעצימה ומגדלת.‏