- הורות ועבודה טיפולית עם הורים – ויניקוט אמר “אין תינוק בלי אם”, אך מה מקומה של האם בטיפול? מי היא אותה האם? ומיהו אותו האב? מה עברו בילדותם? מהם חוויותיהם העכשוויות במפגש עם ילדיהם ומהם צרכיהם בכדי להצליח להיות הורים טובים דיים לילדיהם? פסיכולוגים העובדים עם הגיל הרך, יודעים כי להורים חשיבות רבה בטיפול בילדים, אך לא תמיד ברור מה הצרכים של ההורים וכיצד להתנהל מולם. במפגש זה יובאו תיאוריות התפתחותיות בהורות ומודלים המתייחסים לקשר הטיפולי עם ההורה, כמו גם חשיבה על התערבויות קליניות בעבודה עם הורים בחדר הטיפולים. יוצגו ממצאים מחקריים המראים כי הורים שונים מרוויחים מהתערבויות שונות ויוצעו משתנים הוריים חשובים להחלטות טיפוליות.
- אחאות ונפרדות – מערכות יחסים אחאיות הן בין הארוכות והמשמעותיות שאדם מקיים במהלך חייו. זוהי מערכת יחסים משתנה, תלויה בגורמים מולדים וסביבתיים וקשורה בלקיחת תפקידים והתמקמות המשפיעים גם בהמשך החיים הבוגרים. בעבודה עם ילדים ישנה חשיבות רבה להתבוננות ולהבנה שלנו סביב יחסי אחים, תוך התייחסות למקרים ייחודיים של תאומות וילדים יחידים, ובחינה של תהליכי נפרדות.
- אבות – על רקע שינויים מסוימים החלים בחלוקת התפקידים בתוך המשפחה והמעורבות ההולכת וגדלה של אבות בגידול ילדיהם, גברה ההתעניינות במשמעות ובמעורבות של האב בגידול הילדים. נתבונן ב'אבהות החדשה', תהליכי עיצוב ההזהות והשפעתם על הרפלקטיביות של האב, איך האב משפיע על התפתחות הילד, מהם גורמים הקובעים את מעורבות אבות בטיפול ילדים והשפעתה האפשרית של היעדרותו של האב.
- טראומה והעברה בינדורית – הטראומה סודקת את ההנחה הפנימית של הילד שההורה זמין לו תמידית, מסוגל ורוצה להתערב. הילד נקרע בין כוחות סותרים: התקרבות והימנעות, חיפוש נחמה בכדי להדוף מצבי סכנה המאיימים עליו והדיפה של מקור הסכנה. באופן פרדוקסאלי, חלק מהילדים אשר חוו טראומה והתעללות הופכים להיות מבוגרים המתקשים לשמור על ילדיהם ואף משחזרים פגיעות עבר דרך תהליכים של העברה בינדורית והזדהות עם התוקפן. נדבר על טראומה והשלכותיה על ההתפתחות, מערכת ההתקשרות, שיחזורים ותהליכים של העברה בינדורית.
- חשיבה רפלקטיבית של צוותי החינוך: יחסים בתוך הצוות – צוותים חינוכיים, במיוחד בגיל הרך, מתפקדים כמעין יחידה הורית ומהווים דמויות להתקשרות עבור הילדים. היחסים בין הצוות יוצרים ומשפיעים על האקלים הגני, המהווה הקשר משמעותי ביותר להתפתחותם של הילדים. לצד החשיבות הרבה בביסוס חשיבה רפלקטיבית בהקשר של הילדים, ישנה חשיבות רבה לחשיבה רפלקטיבית סביב היחסים בתוך הצוות, המושפעים בין היתר ממאפיינים של טמפרמנט, השפעות שונות, רקע אישי ועוד.
- ילדים עם צרכים מיוחדים, רפלקטיביות ביחסים עם ילדים עם קשיי התפתחות – היכולת הרפלקטיבית ההורית משמעותית עבור ההתפתחות של יכולת ההבנה של הילד את עצמו ויכולתו לפרש באופן מוצלח את האחר. בקרב הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, היכולת הרפלקטיבית ההורית עלולה להיפגע, במיוחד במפגש של ההורה עם ילדו.
- התקשרות כמערכת ויסות –"אנשים ישכחו מה אמרת, ישכחו מה עשית אבל אנשים לעולם לא ישכחו כיצד גרמת להם להרגיש" (מאיה אנג'לו). תיאוריית ההתקשרות נוגעת במערכת היחסים הייחודית והעמוקה אשר נוצרת בין ההורה לילדו בשנים המוקדמות. רכישת יכולות ויסות עצמי היא מטלה התפתחותית מרכזית אשר נמצאה קשורה לחוסן, או לחילופין, לפסיכופתולוגיה בילדות ובבגרות, והרי שהיא מהווה מרכיב משמעותי השזור במגוון הפרעות נפשיות. דפוסי הוויסות הרגשי של האדם קשורים באופן הדוק למערכת ההתקשרות.
- מבנים משפחתיים, סודות וקונפליקטים – סוד הוא תוכן נפשי שאדם נושא מאחר ולא היה לו זולת משמעותי שהיה מסוגל לשמוע אותו. הדינמיקה של התפתחות סוד פתולוגי היא דינמיקה של אלם נרכש, שנוצרה מתוך חוויה אשר במקום למצוא אוזן קשבת נמצאה אוזן אטומה או חרשת. הורה המאמין שההסתרה מיטיבה עם הילד, חוסך ממנו הלם בטווח הקצר (מאחר ולא נחשף למידע כואב) ובטווח הארוך מונע ממנו חשיפה לנושאים שעלולים להשפיע על תפיסת עולמו. המשאב הזמין ביותר להסתרה של מידע הוא השקר. נדון בהשלכות של סודות על חיי הנפש של הילד והמשפחה.
השתלמויות שנת תשפ"ה >>
תפריט
